קרואטיה

נעה כרמון
פוסט סיכום חופשה משפחתית קרואטיה – סלובניה
אפשרויות טיסה: זאגרב (קרואטיה), לובליאנה (סלובניה) או ונציה (איטליה), אנחונ טסנו לבודפשט (המרוחקת מעט) כדי להוזיל עוד עלויות טיסה. התניידות ברכב שכור. תשעה ימי טיול.
יום ראשון- 17.7 נרגשים ושמחים המראנו בטיסת ערב לבודפשט. זוג + שלושה ילדים. אחרי טיסה סבירה והמתנה ממושכת מעט מהצפוי למזוודות, הגענו למלון סביב חצות. די עייפים נרדמנו מהר.
למחרת יום שני 18.7 התעוררנו נרגשים, ולאחר ארוחת הבוקר במלון יצאנו לדרך לכיוון העירונית סלוני בקרואטיה. קרואטיה מדינה יפה מאוד, אך היות והזמן די קצר, החלטנו להקדיש את מרבית החופשה לסלובניה, ולקרואטיה יומיים בלבד. לאחר נסיעה די ארוכה (כשלוש וחצי שעות) הגענו לזאגרב- בירת קרואטיה.
זאגרב התגלתה כעיר נעימה וחביבה מאוד. אזור העיר העתיקה ומרכזה של זאגרב שוקק חיים. בתים יפים, מדרחוב נעים והרבה מסעדות, בתי קפה וכיכרות. כשהגענו גילינו גינה נעימה בה ישבנו מעט כדי לנוח אחרי הנסיעה הארוכה. במרכז גם קתדרלה יפהפייה עם מזרקה בחזית.
נכנסנו לתוך הקתדרלה ועשינו סיור קצר בפנים, והמשכנו לחפש מסעדה נחמדה. אחרי הארוחה קינחנו כמובן בגלידה, נהננו מהאווירה הנינוחה, זאת למרות החום ששרר…

יצאנו שוב לדרך לכיוון סלוני. לקראת הערב הגענו לדירה שלנו – אפרטמנט ניקה. דניס החביב, בעל המקום קיבל את פנינו בחמימות. הדירה נהדרת, נקייה ומרווחת, עם נוף כפרי נפלא מהמרפסת. אחרי ההתלהבות הראשונית לקח לילדים קצת זמן להירדם, אך העייפות הכריעה לבסוף.
למחרת יום שלישי 19.7 קמנו די מוקדם ויצאנו סביב שמונה וחצי בבוקר לכיוון שמורת הטבע פליטיוויצה. פארק לאומי קרואטי שאין מספיק שמות תואר וסופרלטיבים לתאר את יופיו. שטח ענק של אגמים הנשפכים אחד לתוך השני, מפלים ומערות נסתרות, והמון המון ירוק. ההליכה היא על גשרוני עץ רחבים, ולמרות שהפארק מתוייר מאוד, לא הורגש עומס גדול מידי, וברוב המקומות הלכנו בקצב רגוע ונעים, התרשמנו מהטבע המושלם שסביבנו ולא נתקענו ב"פקקים" אנושיים.
חנינו בחניה מספר 1 וצעדנו לכניסה שם המתנו מעט בתור (מומלץ מאוד להגיע מוקדם ככל האפשר, או לקראת שעות אחר הצהרים). נכנסנו לשמורה ומיד התחלנו להקיף אגמים משגעים וצלולים בצבעי ירוק – טורקיז. ממש גן עדן.
בשמורה ניתן לבחור באחד מתוך כמה מסלולים אפשריים בדרגות קושי שונות. אנחנו בחרנו להתחיל במסלול B ולראות בשלב מאוחר יותר אם נאריך את היום ונעשה את מסלול C .

עשינו עצירות רבות בדרך לנשנוש (הכנו סנדוויצ'ים בדירה) ולמנוחה והתפעלות מהנוף המשגע. כשהגענו לסוף מסלול B (בו חוצים את האגם בשייט קצר מנקודה אחת לשנייה) החלטנו לעשות את המסלול הארוך יותר כדי להמשיך ולהנות מהיופי הזה.
ההליכה היתה נעימה ולא מאוד מאתגרת, אם כי בסופו של דבר צעדנו המון. ירדנו ועלינו מדרגות וקצת סטינו מהדרך כדי לגלות עוד פינות חמד נסתרות. הקטנטונת (שהיתה אז בת ארבע בדיוק) הפתיעה אותנו מאוד וצלחה די בקלות את המסלול הארוך. אני ממליצה מאוד לשלב את הביקור בפליטיוויצה ולהקדיש יום או יומיים לאזור כי זו פשוט שמורה משגעת ביופייה ונוחה מאוד להליכה.
חזרנו לרכב באוטובוס שמסיע מסוף המסלול בחזרה לחניה ומשם חזרנו לדירה. הילדים נכנסו לבריכה קטנה שנמצאת מאחורי הדירה שלנו לרחצה קלה, ואחרי מקלחות ומעט מנוחה יצאנו לרסטוקה- כפר קטן ממש קרוב לסלוני, בו זורמים מפלונים קטנים בין הבתים. מומלץ להיכנס דרך הכניסה הצפונית כך ניתן לקבל זווית ראייה טובה על המפלים. אנחנו כנראה פספסנו את הכניסה הזו… חייבת לומר שאחרי פליטיוויצה לא מאוד התרשמתי… עדיין הביקור בכפר שנמצא ממש בסמיכות לדירה שלנו היה חביב מאוד. מצאנו מסעדה נחמדה לארוחת ערב – מסעדת פטרו, הילדים הסתובבו קצת ונהנו מהאווירה הפסטורלית עד שהגיע האוכל. אחרי הארוחה יצאנו לעוד סיבוב קצר בכפר לחפש עוד מפלים ואחר כך חזרנו לדירה לשנת לילה אחרי יום ארוך ומהנה מאוד.
יום רביעי- 20.7 לאחר יומיים מהנים מאוד בקרואטיה, אנחנו ממשיכים לסלובניה. אחרי התארגנות ופרידה מהמארחים המקסימים שלנו דניס וניקה אנחנו יוצאים לדרך. הנסיעה יפה אך קצת מעייפת. אחרי שעתיים וחצי בערך מגיעים סוף סוף למעבר הגבול ועוברים לסלובניה. ממשיכים לכיוון לובליאנה עיר הבירה של סלובניה. כאשר אנחנו מגיעים סוף סוף אנחנו מחנים את הרכב בחניון תת קרקעי מתחת לכיכר הרפובליקה ויוצאים לכיוון מרכז העיר. החום קצת מעיק והקטנטונת עייפה, אנחנו מחליטים לעלות בפוניקולור למצודה המשקיפה על העיר מלמעלה.

המצודה משמשת היום כחלל תצוגה של תערוכות, ולמעט הנוף היפה שנשקף מלמעלה לא נרשמה התעניינות מיוחדת מהמצודה. חזרנו למטה לעיר. לובליאנה עיר מקסימה: המדרחוב מלא מסעדות ובתי קפה, גשרונים רומנטיים מעל הנהר החוצה את העיר, על אחד מהם מנעולים ממש כמו בפריז…
הסתובבנו במרכז השוקק חיים, חיפשנו מזכרות בין הדוכנים והחנויות הרבות ואף הסתובבנו בשוק המקומי וקנינו פירות יער ולבסוף התיישבנו לאכול בפיצרייה נחמדה המשקיפה על הנהר.
אחרי שישבנו, אכלנו ונחנו, התחלנו לחזור לכיוון הרכב. בדרך חזרה עברנו בכיכר נחמדה עם פארק קטן הממוקם מול האוניברסיטה המקומית, המון צעירים וסטודנטים נחים על המדשאות והאווירה נעימה מאוד.
יצאנו לכיוון בוהינסקה בלה. כפר קטן ופסטורלי בין בלד לבוהיני. שם מחכה לנו הצימר שלנו לימים הקרובים. בדרך לצימר אנחנו עוברים בבלד ומתרשמים מהאווירה התיירותית הנעימה ומהאגם היפה. הדירה שלנו גדולה ומרווחת, אם כי מעט ישנה , אבל בהחלט עונה על הצרכים שלנו. אנחנו מתארגנים לשנת לילה אחרי עוד יום עמוס…
יום חמישי 21.7 קמים מוקדם בבוקר, מתארגנים, אוכלים ארוחת בוקר מפנקת ויוצאים לטיול בערוץ מוסטניצה ( ( korita mostniceשיוצא מהכפר סטארה פוז'ינה (Stara Fuzina) אנחנו נדהמים מהנופים היפים של סלובניה, מגיעים לחניה שממנה יוצאים למסלול ופשוט לא מפסיקים להתפעל מהנוף.
המסלול פשוט מקסים, צועדים לצד נהר בצבעים ירוק טורקיז מרהיבים, דפנות הנהר מלאות בתצורות מיוחדות שהמים ותנאי מזג האוויר יצרו בסלע, משגע. די מהר מגיעים למקום בו ניתן להיכנס למים לרחצה. המים קפואים אבל לילדים שלנו זה לא ממש מזיז…
אנחנו יושבים לנו בנחת שעה ארוכה בזמן שהילדים שוחים להם בהנאה ומשתכשכים במים, משוחחים עם שתי חברות אוסטריות חביבות שמטיילות במקום ונהנים מהשמש הנעימה והמים הקרירים. אחרי עצירה ממושכת ממשיכים במסלול. בגשר ממנו ניתן לחזור בחזרה לנקודת ההתחלה, אנחנו מחליטים לנסות להמשיך ולטפס עוד ביער המקסים עם העצים הגבוהים כל כך, אבל אחרי חצי שעה מתעייפים ומחליטים לחזור, ושוב עוצרים בנקודה הראשונה בה עצרנו להפסקה נוספת של התרעננות במים. המסלול פשוט משגע, מפלונים קטנים, נהר בצבע עז ומיוחד ויער קסום. תענוג!
חוזרים חזרה לרכב ויוצאים לכיוון הר ווגל שמשקיף על אגם בוהיני היפה. השמיים קצת מעוננים לפתע, אבל ברכבל מבטיחים לנו שלמעלה יש שמש… הנוף בפסגה עוצר נשימה! בחורף יש כאן אתר סקי ובקיץ נקודת תצפית עם נוף משגע, אבל אין ממש פעילות במקום. אנחנו מצטלמים ללא הרף, מסיירים קצת בשטח ומתיישבים לאכול במסעדה שבמקום. האוכל פשוט, טעים ומשביע. הילדים מתענגים על צ'יפס ופיצה (איך לא) ואנחנו נהנים ממרק גולש טעים.
אנחנו יורדים מהר ווגל ומחפשים חוף נעים לרחצה באגם בוהיני. הנוף של האגם כל כך פסטורלי ויפה כמו גלויה. האגם מוקף בהרים גבוהים, פסגות ירוקות, והכל כל כך נקי ומסודר. אנחנו מגיעים בשעות הערב ומתפלאים איך אחרי יום ארוך של רחצה באגם הכל מסודר ונעים…

הכל כל כך רגוע וקסום, הילדים רוחצים להם באגם, אנחנו יושבים בצד ונהנים מכל רגע. בחזרה בדירה אנחנו מכינים ארוחת ערב פשוטה של פסטה וסלט והולכים לישון.
יום שישי 22.7- יום הולדת שמח לאיש שלי שחוגג היום יום הולדת במקום הקסום הזה. קמים בבוקר וממשיכים לנצל כל רגע ויוצאים לכיוון ערוץ וינטגר המפורסם. מנסים להגיע כמה שיותר מוקדם. באמת כבר בחניה אנחנו מרגישים שזה מסלול הרבה יותר מתוייר ממוסטניצה, ומזל שהגענו יחסית מוקדם, בדרך חזרה העומס כבר מורגש וזה פחות נעים…
המסלול הוא על גשרוני עץ לצד הנהר, ובשל שעת הבוקר המוקדמת יחסית המקום די קריר ואדים עולים מהמים הקרים ויוצרים מראה מיסתורי ומהפנט. בחלקים בהם ניתן להתקרב ממש לשפת הנחל הילדים עוצרים ובונים מגדלים מאבנים וחלוקי נחל כמו שמטיילים קודמים בנו לפניהם, חוויה מיוחדת, הילדים נכנסים לעניין ונהנים מאוד.
אנחנו ממשיכים עד לסוף המסלול בו יש מזנון קטן וספסלים. אנחנו מתיישבים לאכול סנדוויצ'ים שהכנו מראש ונהנים מהמפלים היפים שעליהם ניתן להשקיף מגשר עץ. מכאן חוזרים חזרה לתחילת המסלול, והיות והמקום מתחיל להתמלא במטיילים אנחנו לא משתהים הרבה וחוזרים חזרה לרכב. מכאן אנחנו נוסעים סוף סוף לבלד.
מתחילים במצודה. זו הרבה יותר מעניינת ויפה מזו שבלובליאנה. המצודה בנויה על צלע הר המשקיף על האגם, וגם מכאן הנוף פשוט מרהיב. אנחנו משוטטים קצת במצודה, מטפסים במדרגות המתעקלות ועוברים בין החדרים ובעיקר נהנים מנקודת תצפית נהדרת על האגם.
משם אנחנו יוצאים לחפש חוף רחצה, הנערונת כבר ממש רוצה לטבול במים, אבל פתאום מתחיל לרדת גשם שוטף. מחכים, מתלבטים, קצת מתבאסים, ובסוף אחרי זמן שמרגיש די ארוך, הגשם נרגע מעט ואנחנו מנסים בכל זאת את מזלנו. ובאמת הגשם נעלם כלא היה ובמקומו יוצאת לה שמש חייכנית ונעימה, ואנחנו נשארים שעות ארוכות בחוף. הילדים מתמוגגים, רוחצים במים הנעימים, ברווזים וברבורים שטים להם והאווירה נהדרת ורגועה.
בשעת אחר צהריים מאוחרת אנחנו מתקפלים וחוזרים לדירה למקלחת והתרעננות לקראת ארוחת ערב חגיגית לכבוד חגיגת יום ההולדת של אב המשפחה.
התיישבנו במסעדה המומלצת של מלון פארק. לא נפלנו מהאוכל, אבל במקום יש להקה שמנגנת מוזיקה חיה והאווירה נעימה. אנחנו מברכים את חתן יום ההולדת ונהנים יחד. לקינוח אנחנו טועמים את עוגת הקרמשניט הידועה ומתענגים על הנוף היפה של האגם בשקיעה.
אחרי ארוחת הערב יוצאים לסיבוב קצר בין דוכני המזכרות, ומגלים שכנראה יש איזה פסטיבל במקום והופעות חיות. חוזרים די מאוחר מותשים והולכים לישון.
שבת- 23.7 בגלל השעה המאוחרת בה הלכנו אתמול לישון, החלטנו לקום היום מאוחר יותר, ולתפוס את רכבת המכוניות שיוצאת ב11:30 וחוצה את פארק טריגלב ואמורה לקצר לנו את הדרך. התארגנו בעצלתיים והגענו למקום, להפתעתנו לאחר תחנה אחת בלבד(!) גילינו שהרכבת הזו לא מגיעה עד למוסט נה- סוצ'ה. מאוכזבים מעט יצאנו לכיוון העיירה קובאריד בדרך ארוכה ומפותלת אך יפה מאוד העוברת בכפרים ועיירות ולצד נהר הסוצ'ה הידוע במימיו הירוקים.
הדרך לא פשוטה והילדים כבר קצת קצרי רוח ומקטרים. הגענו סוף סוף לתחילתו של המסלול למפל קוזאיק היוצא ממתחם הקמפינג לזאר. בתחילת המסלול די חם לכולנו ואנחנו רוצים להיכנס כבר ליער המוצל. מגיעים לגשר חבלים מתנדנד התלוי מעל נהר הסוצ'ה חוצים אותו וחוזרים בחזרה וממשיכים במסלול לכיוון המפל.
הולכים כחצי שעה ארבעים דקות וככל שאנחנו מתקרבים למפל המסלול נהיה יותר ויותר יפה, מפלוני מים, גשרוניי אבן ועץ שבאמצעותם עוברים מצד לצד ונחל זורם. המפל עצמו נמצא במיקום מאוד מיוחד, בתוך מערת פעמון קסומה, תופעת טבע מיוחדת ומרשימה.
אנחנו עוצרים לאכול סנדוויצ'ים ולרחוץ מעט במים הקרירים (הילדים כמובן, לא אנחנו…) ונהנים מהמקום המקסים והשקט.
חוזרים בחזרה לרכב רגועים ורעננים אחרי המסלול המקסים. נהנים מהנוף של הנהר המיוחד, השדות והפריחה.
ממשיכים בנסיעה לכיוון בובץ – שם עוצרים לגלידה. אנחנו עומדים לפני כניסה למעבר ההרים וורשיץ. לילדים כבר אין סבלנות להמשיך בנסיעה ואנחנו פותחים בשיחת מוטיבציה ובסופה יוצאים לדרך. די מהר מבינים שאנחנו באחד מרגעי השיא של הטיול: דרך נוף יפהפייה ומפותלת העוברת בין הרים ופסגות, חמישים פיתולים יש לכביש הזה, נוף פסגות והמון ירוק מסביב.
מידי פעם עוצרים בנקודת תצפית מצלמים בלי הכרה (אני כמובן) והילדים מטפסים להם על ההרים מסביב כמו עיזים ובונים מגדלי אבנים. נהיה די קר בפסגות הגבוהות ואנחנו ממשיכים בנסיעה לכיוון קרנסקה גורה.
בקרנסקה גורה עיירה נעימה ממש קרובה לגבול האוסטרי והאיטלקי, אנחנו מתיישבים לאכול במסעדה איטלקית נעימה, שותים משקה אורנים מרענן (לימונדה מיוחדת בניחוח אורנים שרוקחים במקום) וכמובן מחפשים גם קצת מזכרות.
חוזרים לצימר שלנו ללילה האחרון בסלובניה.
יום ראשון 24.7 זה היום האחרון לטיול, אנחנו נפרדים מהצימר שלנו ומהכפר הציורי והפסטורלי שהיה ביתנו בימים האחרונים. עוברים בבלד ונפרדים מהאזור היפה כל כך בו טיילנו ונהננו עד מאוד. אנחנו מתחילים לחזור לכיוון בודפשט ובדרך עוצרים בפארק המים תרמה צ'אטז.
פארק המים כמעט שעתיים נסיעה מהצימר ממוקם קרוב לגבול עם קרואטיה ולכן מתאים גם לאלו שעושים מסלול הפוך ורוצים לעבור מסלובניה לקרואטיה. אנחנו ממשיכים מכאן בסוף היום בחזרה לבודפשט. הפארק מעט מיושן והרבה פחות מפנק מזה שהיינו בו שנה קודם לכן בסלובקיה, אבל הילדים עדיין נהנים מכל רגע וקשה להוציא אותם משם גם אחרי שבע שעות ארוכות…

קחו בחשבון שהפארק אינו מוצל כמעט, והיה די עמוס כשהגענו ולכן גם התקשנו למצוא מקום ישיבה. אבל זה לא ממש הפריע לנו כי לא נשארנו באותו המקום במהלך השהות בפארק. הנערונת בליווי אביה יצאו לחיפוש מגלשות אקסטרימיות קצת יותר, ואני התלוותי לקטנים שבילו בנעימים בבריכות השונות ובעיקר במסלול אבובים חביב ודי איטי שמתאים גם לקטנים וגם לגדולים, עליו הם חזרו ללא הרף במשך שעות… לפארק גם אזור מקורה, אך כנראה שפספסנו את הכניסה אליו משום מה, או שחשבנו שהאזור המקורה שייך למתחם בתי המלון שבמקום. בכל מקרה כפי שכתבתי זה לא הפריע לילדים להנות מאוד. בפארק ניתן למצוא כמובן גם מזנונים ומסעדות מזון מהיר.
בשעה שמונה בערב יצאנו לכיוון בודפשט ונסענו ישירות ללא עצירות בדרך למעט תדלוק. הילדים המותשים נרדמו מאחור וזה היה מאוד מוצלח והקל על הנסיעה הארוכה חזרה. לקראת 23:00 בלילה הגענו למלון שליד שדה התעופה ולמחרת טסנו חזרה לארץ. נהננו מכל רגע. היתה חוויה משפחתית מגבשת ומהנה. היות ואנחנו משפחה שחובבת מאוד טבע וטיולים סלובניה וקרואטיה התאימו לנו מאוד. יש גם שפע של אטרקציות למשפחות עם ילדים גדולים יותר, ופשוט אי אפשר שלא להנות!